"לילה הגיע, כולם במיטה. גם רותי, ילדה עם עיניים חומות, שוכבת שקטה, תחת שמיכה, פוחדת מחלומות. אמא אומרת: "חלומות זה דמיון, כשפוקחים עיניים הם מיד נמסים." ואבא מביט, מלטף את ראשה ומנשק לה את כל הנמשים." בשורות היפות האלו נפתח הספר "לילה טוב מפלצת" מאת שירה גפן.
בעמוד הבא מספרת רותי הילדה להוריה על המפלצת הכחולה עם האף הכתום שמופיעה לה בחלומות ברגע שבו היא עוצמת עיניים. אבא של רותי, אשר מתגלה עוד בראשית הסיפור כדמות מכילה (לעומת האֵם שמבטלת את הפחדים באמירתה שבבוקר החלומות נמסים), מוריד למענה מהמדף את הפיל שלה והיא נרדמת כשהיא מחבקת אותו. Continue reading
11 מרץ 2014
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך – לחבק את המפלצת
posted by