"בגלל הלילה/ בגללו/ אני כעת יושבת/ ולא נלקחת", כתבה תרצה אתר בשיר "בגלל הלילה", ובשורות שאחר כך: "בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות (…)// לא בכיתי כדי שתלך/ רציתי להחליף את המלים."
אני חושבת על בכי כעל דרך להחליף את המלים, כאשר המלים אינן מצליחות לגעת בכאב ונדמה כי אין מילה בעולם שתצליח לדייק את עוצמתו ואת אופן השיוט שלו בנפש.Continue reading
ביבליותרפיה: לילה שהופך לשיר
כשתקטני תביני – הילד השואל שבמטופל ושבמטפל
השיר הנפלא של תרצה אתר: "כשתגדלי תביני" בנוי מרצף שאלות ששואלת ילדה את אמא שלה, כפי שאופייני לילדים. האם מצידה עונה ומסבירה ככל יכולתה, אבל תמיד מגיע הרגע הזה שבו לאם אין כבר הסבר, אולי משום שהשאלות של הילדה הן שאלות שגם לנו המבוגרים קשה להתמודד איתן, ואולי משום שמדובר בנושאים לא פשוטים רגשית, שגם לנו קשה לפגוש בתוכנו. כך, למשל שואלת הילדה כיצד סבא שלה הגיע לשמיים – עם סולם? ו"למה כולם לא רופאים, רק חולים?", ואיך בדיוק זה מרגיש כשיש תינוק בבטן: "איך התינוק שם בפנים, כמו פרפר?" – על השאלות הללו עונה האם: "לא, זה קשה להסביר, האמיני, כשתגדלי תביני".Continue reading

