שיר פעמיים ביום

שיר פעמיים ביום

בשנים האחרונות הייתי עסוקה בכתיבת עבודת דוקטורט על הנושא הקרוב ללבי מאד: "כיצד מרפאת הביבליותרפיה"?

מה קורה במפגש בין הטקסט לנפש? איך משפיעים על הנפש טקסטים מז'אנרים שונים? אלו תהליכים ייחודיים הם מחוללים בה? כיצד ניתן לבחור בקליניקה טקסט מז'אנר שיתכתב עם מצבו הרגשי של המטופל, יהדהד אותו וידבר אותו? אלו איכויות תרפויטיות ייחודיות מאפיינות טקסטים מז'אנרים שונים?

בימים האחרונים הגשתי את העבודה, וחבריי הנהדרים נתן ואסנת קנו לי לכבוד ההגשה את המתנה של הגברת הזאת שבתמונה: רופאה חמורת סבר, אוחזת ספר בידה, שיערה אסוף בקפידה ומשקפיים לעיניה. התמונה שעשעה אותי מאד, ובמקום שבו אמורים להיות כתובים מרשמי התרופות – הכנסתי פתק: "שיר פעמיים ביום!".Continue reading

על השיר גולם מאת אנה הרמן/ מאת חלי טל שלם

על השיר גולם מאת אנה הרמן/ מאת חלי טל שלם

אזורי הסוד וההסתרה – אלו שלימדו אותנו שיש להסתירם כי "זה לא יפה", או "לא מכובד", השתיקה יפה, שְשְשְ, תעטפי, תסתירי, בושה.

וכמה בדידות מייצר הכורח להסתיר ולשתוק ואיזה כובד מטען מייצרת הבושה.

הביבליותרפיסטית והמשוררת חלי טל שלם כותבת על המפגש שלה עם השיר "גולם" מאת המשוררת אנה הרמן, ששוחח עמה שיחה נשית אינטימית, קשובה, רואה, פתוחה ומאווררת דווקא באזורי הסוד ההם. שיר שהיה עבורה גילוי מפעים, בזכות האפשרות לדבר אֶת שאולץ להסתתר: דיבור של מתן רשות, כמו שיחת לב פתוחה בין שתי חברות שמביטות עמוק בעיניים ואומרות: "מותר".

____________________________________________________________________________________________________________________ Continue reading

שיר לערב חג/ מאת דגנית דיאמנט אנגלברג

שיר לערב חג/ מאת דגנית דיאמנט אנגלברג

בפתחו של החג המציין את תחילתה של שנה מביאה המטפלת במוסיקה, דגנית דיאמנט אנגלברג, את שירהּ  של תרצה אתר "שיר לערב חג" כטקסט מרפא עבורה, המאפשר לה לגעת בתוכה בגעגועים לאביה ולקיים עמו דיאלוג  – באמצעות השיר – בפתחו של ערב החג.

היא נוגעת בעצב ובגעגוע הנובעים מן החֶסר אך גם במפגש הפנימי האינטימי והנוכח עם אביה שמאפשר ניגונו של השיר בתוכה.

Continue reading

להיות לזמן מה / מאת מיכל פרי

להיות לזמן מה / מאת מיכל פרי

כיצד אפשר לברוא מקום בתוכנו? כיצד אפשר לתאר כאב? איך אפשר לברוא מקום אשר ידברר בתוכנו את הכאב, יושיט לו יד, יהווה עֵד והד עבורו?

ואיך להיות?

בסיפורה "להיות לזמן מה" לוקחת אותנו מיכל פרי אל תהיותיה של המספרת על השאלות הגדולות הללו ומציעה אפשרות למקום, לאדמה, באמצעות הד מילותיה של תרצה אתר.

_______________________________________________________________________________________________________

Continue reading

"כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ כָּתַב עָלַי שִׁירִים" – פתיחה למדור אורחים כותבים והזמנה לכתיבה

"כיצד מרפאת הביבליותרפיה?" – זאת חלק מכותרת עבודת הדוקטורט שלי, שבה אני בוחנת את האיכויות התרפויטיות הייחודיות של טקסטים מז'אנרים שונים ואת ההשפעות הטיפוליות הייחודיות שלהם בטיפול בביבליותרפיה.

אני חושבת פעמים רבות על טקסטים ספרותיים לא רק כבעלי אפשרות לרפא אלא כמצילי חיים ממש: כאלו המאפשרים לנו למצוא משענת וכוחות, תקווה, אפשרויות התבוננות חדשות על מצבי חיים ועל הלכי נפש וכאלו הסוללים לנו נתיבי נפש לגילוי עצמנו.

pencil

Continue reading

מי את יעל גרינפלד? / מאת דורית ויסמן

מי את יעל גרינפלד? / מאת דורית ויסמן

"מי את יעל גרינפלד?" שואלת המשוררת דורית ויסמן ברשימה על שיריה של משוררת שאֶת ספרה הצנום והיחיד משנת 1969 מצאה בספריה בהר-הצופים.

היא נותנת לנו יד ולוקחת אותנו לשיטוט בין בתים על עץ, תותי פטל, ידיים כואבות, מיץ תות כחול, מֶתֶק ואיוּם, שדות ילדוּת של פעם.

———————————————————————————————————————————————————————–

Continue reading

הִנֵּה אַתְּ כָּאן – מלים לתרצה אתר במלאות 40 שנה למותה

הִנֵּה אַתְּ כָּאן – מלים לתרצה אתר במלאות 40 שנה למותה

הערב התקיים בבית ביאליק ערב מרגש לציון 40 שנה לפטירתה של תרצה אתר, תרצה מרעידת-הלב והיפה.

תרצה, ששיריה זורמים בעורקי, שאֶת עבודת התזה שלי כתבתי על החרדה המכוננת את חווית הבית כהיעדר בשירתה.

אני מעלה לכאן את המלים שכתבתי לפני כמה ימים לתרצה וקראתי הערב: מלים שמורכבות מערבוב מילותיה של תרצה, שורות שירתה, לתוך מילותי שלי; משום שכזאת שירתה: מותכת בנפש, מתערבלת עם חומריה הסמיכים ונוגעת במעמקיהם.

* אֶת תמונת הנושא של הפוסט צילמתי לפני כמה ימים בניו-יורק, בקפה שעל גדות ההדסון, שעליו כתבה תרצה אתר: "אני לא שכחתי את נסיוניתיךָ לנחם".

הנה.

Continue reading

שְׁלַח אוֹתִי לְחָפְשִׁי  – על כבלים וחרות

שְׁלַח אוֹתִי לְחָפְשִׁי – על כבלים וחרות

"ערמת הבגדים מתגבהת על כסא/ ואינני מוצאת בתוכה את חולצתי השחורה/ זאת החולצה שרציתי ללבוש/ בכדי לקנות את לבךָ./ אני לא מכירה את כל שמלותי/ וגם לא ממש זוכרת אותךָ./ לילה אחד עשינו שמות/ בי ובךָ./Continue reading

ביבליותרפיה: לילה שהופך לשיר

ביבליותרפיה: לילה שהופך לשיר

"בגלל הלילה/ בגללו/ אני כעת יושבת/ ולא נלקחת", כתבה תרצה אתר בשיר "בגלל הלילה", ובשורות שאחר כך: "בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות (…)// לא בכיתי כדי שתלך/ רציתי להחליף את המלים."
אני חושבת על בכי כעל דרך להחליף את המלים, כאשר המלים אינן מצליחות לגעת בכאב ונדמה כי אין מילה בעולם שתצליח לדייק את עוצמתו ואת אופן השיוט שלו בנפש.Continue reading